רבינו האור החיים הקדוש מחדש חידוש גדול, שלמרות שכתוב בגמרא, שעל עבירות חמורות של עריות או עבודה זרה, אי אפשר להתכפר בתשובה לבד, וצריך גם יסורים ומיתה. אך זה רק כשעושים תשובה מיראת העונש, אבל כשעושים תשובה מאהבת ה', אין צורך לכלום. כי זה הופך להיות מצוות על ידי התשובה, ועל 'מצוות' אין הצדקה לתת יסורים.

ובזה מפרש רבינו הקדוש את הפסוקים הנאמרים בפרשה 'וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וגו', וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקיךָ, וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁך'. כלומר שלמרות שתעבדו עבודה זרה, ותרצו לחזור בתשובה, אז יספיק 'וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקיך', דהיינו תשובה לבד אפילו בלי יסורים. והטעם לכך 'כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁך' שאתה עושה תשובה מאהבה מכל הלב והנפש.

ובספר 'בני יששכר' כתב כך: הרב הגדול מורינו החיד"א זלל"ה כתב בשם גדולי הקדמונים, שארבעה חילוקי כפרה שאמרו בגמרא אינם רק אלא להשב מיראה, אבל השב מאהבה אין צריך לארבעה חילוקי כפרה, רק מתכפר הכל בתשובה לבדה.

ומסיים: 'ולא נודע לי מקומו איה בדברי הקדמונים, וסוגיות הש"ס לא נודעו במסילות הללו, אבל כיון שפסק כן רב מובהק בדורו בבית דין של מטה, פוסקין כן להלכה בבית דין של מעלה'.

[אור החיים ואתחנן פרק ד פסוק כט. ספר בני יששכר מאמרי חדש תשרי מאמר ד]

–

זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.